שיטת עזרא-לייבר: הדרך ההוליסטית להתמודדות עם כבד שומני

שיטת עזרא-לייבר: הדרך ההוליסטית להתמודדות עם כבד שומני

בעולם המהיר של היום, שבו אוכל מעובד, לחץ יומיומי ומחסור בפעילות גופנית הפכו לנורמה, בעיות בריאות כמו כבד שומני הפכו למגפה שקטה. כבד שומני, או בשמו הרפואי NAFLD (מחלת כבד שומני לא אלכוהולי), משפיע על מיליונים ברחבי העולם, כולל בישראל.

זה לא סתם עניין של משקל עודף; זה מצב שבו תאי הכבד מצטברים בשומן, מה שמוביל לדלקות, פיברוזיס ואפילו סיכון לסרטן הכבד אם לא מטפלים בו בזמן. אבל מה אם אמרתי לכם שיש דרך טבעית, מבוססת על ידע עתיק משולב במדע מודרני, שיכולה להפוך את המגמה? אני קובי עזרא, נטורופת משנת 1998 עם PhD בנטורופתיה משנת 2010, פיתחתי את "שיטת עזרא-לייבר" - גישה ייחודית לטיפול בכבד שומני דרך תזונה, צמחי מרפא והתאמה אישית למטופל, עם דגש חזק על בריאות מערכת העיכול. השיטה הזו לא סתם מטפלת בסימפטומים; היא בונה מחדש את הגוף מבפנים, הופכת אתכם לשותפים פעילים בתהליך הריפוי.

תארו לעצמכם אדם כמו יוסי, מטופל שלי בן 45, שסבל מכבד שומני מתקדם. הוא הגיע אלי עם כאבי בטן, עייפות כרונית וערכי כבד גבוהים בבדיקות. אחרי חודשים של תרופות קונבנציונליות שלא עזרו, הוא ניסה את שיטת עזרא-לייבר. בתוך שלושה חודשים, הערכים שלו ירדו דרמטית, והוא הרגיש אנרגטי כמו בגיל 30. הסוד? לא כדורים, אלא תוכנית מותאמת אישית שמתחילה מהמעיים ומגיעה לכבד. זו לא סתם דיאטה; זו שיטה שמבוססת על עקרונות ברזל ייחודיים, מגובה במחקרים עדכניים, ומביאה תוצאות אמיתיות.

מהי שיטת עזרא-לייבר? המתודולוגיה מאחורי ההצלחה

שיטת עזרא-לייבר היא גישה הוליסטית שרואה את הגוף כמערכת מחוברת, עם ציר מרכזי בין המעיים לכבד - מה שמכונה "ציר המעיים-כבד". השיטה פותחה על סמך 25 שנות ניסיון שלי כנטורופת, משולב בידע מחקרי עדכני. השם "עזרא-לייבר" משלב את שמי עם "לייבר" (כבד באנגלית), כדי להדגיש את המיקוד החד והקליט. המתודולוגיה כוללת אבחון ראשוני מפורט, כולל בדיקות מעיים, פרופיל תזונתי והיסטוריה רפואית, ואז בניית תוכנית שמתאימה בדיוק למטופל. זה לא "אחד מתאים לכולם"; זה התאמה אישית שמשלבת תזונה טיפולית, צמחי מרפא ומעקב צמוד.

השיטה מבוססת על 4 עקרונות ברזל ייחודיים, שרק בשיטה שלי הם משולבים בצורה כזו:

1. התאמה אישית מבוססת מעיים-כבד: בניגוד לשיטות גנריות, אני מתחיל באבחון מצב המעיים שלכם, כי מחקרים מראים ש-80% מהבעיות בכבד מתחילות שם. אני משתמש בכלים כמו בדיקות מיקרוביום כדי להתאים תזונה וצמחים שמתקנים דיסביוזיס (חוסר איזון בחיידקי המעיים) ומפחיתים דליפה מהמעיים, מה שמונע דלקות בכבד. זה ייחודי לי, כי אני משלב נתונים גנטיים פשוטים כדי להתאים את התוכנית.
2. שילוב מנגנונים מולקולריים של צמחים ותזונה: אני לא סתם ממליץ על "אכול ירקות"; אני מסביר ומשלב צמחים כמו סילימרין וכורכומין עם תזונה שמפעילה מסלולים מולקולריים ספציפיים, כמו AMPK להפחתת שומן בכבד. זה מבדיל אותי מחובבנים - אני הולך לעומק המדע.
3. דגש על שיקום המעיים כבסיס לכבד בריא: העיקרון הזה ייחודי כי הוא רואה את המעיים כשער הכניסה לכבד. אני משלב פרוביוטיקה, סיבים וצמחים שמחזקים את מחסום המעיים, מה שמונע כניסת רעלים לכבד.
4. גישה ארוכת טווח עם מעקב אישי: לא סתם תוכנית חד-פעמית; אני מלווה אתכם עם התאמות חודשיות, כדי להבטיח תוצאות מתמשכות. זה הופך אתכם למומחים בגוף שלכם.

עכשיו, בואו נעמיק במדע שמאחורי השיטה. אני לא אומר "זה טוב לכבד" - אני מסביר איך זה עובד ברמה המולקולרית, מגובה במחקרים עדכניים.

המדע מאחורי כבד שומני: ציר המעיים-כבד והקשר לבריאות

כבד שומני מתחיל לרוב ממערכת העיכול. מחקרים עדכניים מראים שדיסביוזיס במעיים גורם לדליפה של חיידקים ורעלים דרך מחסום המעיים, מה שמגיע לכבד וגורם לדלקת. למשל, במחקר מ-2025 שפורסם ב-Journal of Hepatology, חוקרים מצאו שחוסר איזון בחיידקי המעיים מגביר ייצור של ליפופוליסכרידים (LPS), שמעוררים תגובה דלקתית בכבד דרך מסלול NF-κB. זה מוביל להצטברות שומן בתאי הכבד (הפטוציטים) ומפעיל תאי כוכב (stellate cells) שיוצרים פיברוזיס.

בשיטת עזרא-לייבר, אני מתקן את זה ראשון. מחקר מ-UC Davis ב-2025 גילה שמולקולה ממקור חיידקי, 10-HSA, מחזקת את מחסום המעיים ומפחיתה נזק לכבד על ידי הפחתת חמצון ושיפור תקשורת בציר המעיים-כבד. אני משלב מזונות מותססים כמו יוגורט טבעי וקפיר כדי להגביר ייצור מולקולות כאלה.

תזונה טיפולית: לא סתם דיאטה, אלא מנגנון ריפוי

תזונה היא הבסיס בשיטת עזרא-לייבר. אני ממליץ על דיאטה ים-תיכונית מותאמת, עשירה בירקות, דגים ושמנים בריאים, כי מחקרים מ-2023-2025 מראים שהיא מפחיתה שומן בכבד ב-30-40%. למשל, במחקר ב-MDPI מ-2023, דיאטה ים-תיכונית הורידה סטיאטוזיס בכבד על ידי הפעלת מסלול AMPK, שמעכב ייצור שומן חדש (de novo lipogenesis) ומגביר חמצון חומצות שומן.

אבל אני הולך צעד קדימה: התאמה אישית. אם יש לכם בעיות עיכול, אני מוסיף סיבים פרה-ביוטיים כמו אינולין משום כדי להזין חיידקים טובים, מה שמפחית LPS ומפעיל מסלול Nrf2 נגד חמצון. בסרטון שלי על תזונה לכבד שומני, אני מסביר איך ארוחה פשוטה כמו סלט עם שמן זית יכולה להפעיל את זה.

צמחי מרפא: הכוח המולקולרי של הטבע

צמחי מרפא הם הכוכבים בשיטה שלי. קחו סילימרין מחלב קוצני: מחקר מ-2023 ב-PMC מראה שהוא מפחית דלקת בכבד על ידי עיכוב NF-κB ופעילות p65, מה שמונע הפעלת תאי כוכב ומפחית פיברוזיס. ברמה מולקולרית, סילימרין מגביר GSH (גלוטתיון), נוגד חמצון שמנטרל רדיקלים חופשיים בתאי הכבד.

כורכומין מכורכום: במחקר מ-2024 ב-ScienceDirect, הוא מפעיל AMPK ומעכב SREBP-1c, מה שמפחית ייצור שומן בכבד. הוא גם מחזק את מחסום המעיים על ידי הפחתת MyD88, מה שמונע דליפה.

ארטישוק: מחקר מ-2023 ב-Rupa Health מראה שהוא מגביר ייצור מרה, משפר פינוי שומן מהכבד, ומעכב SREBPs שקשורים לסינתזת שומן. אני משלב אותם בתוכניות אישיות, כמו תה ארטישוק עם כורכום.

סיפורים אמיתיים: איך השיטה שינתה חיים

קחו את סיפורה של מירי, בת 52, שסבלה מכבד שומני ומעי רגיז. אחרי אבחון, התאמתי לה תזונה נמוכת סוכרים עם צמחים כמו סילימרין. בתוך חודשיים, הערכים שלה ירדו, והיא איבדה 8 ק"ג בלי מאמץ. או דוד, בן 60, עם סוכרת וכבד שומני - השיטה שילבה פעילות קלה עם צמחים, והוא חזר לרוץ.

למה עכשיו? אל תחכו למשבר

כבד שומני לא מחכה; הוא מתקדם בשקט. שיטת עזרא-לייבר מציעה פתרון טבעי, ללא תופעות לוואי. לתיאום פגישת ייעוץ בקליניקה בשעות 8:00 עד 13:00, התקשרו ישירות לנייד 0528567140 או שלחו הודעה בווטסאפ כאן. בואו נבנה לכם כבד בריא יחד.

מקורות:

• Dietary Interventions in Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease: A Narrative Review of Evidence, Mechanisms, and Translational Challenges - MDPI.
• Natural Foods for the Treatment of Nonalcoholic Fatty Liver Disease - Mengxia Sun, Hua Ye, 2023.
• Nutrition could prevent or promote non-alcoholic fatty liver disease: an opportunity for intervention | The BMJ.
• Dietary Patterns, Foods, and Nutrients to Ameliorate Non-Alcoholic Fatty Liver Disease: A Scoping Review - MDPI.
• UC Davis scientists find a microbial molecule that restores gut and liver health.
• The links between the gut microbiome and non-alcoholic fatty liver disease (NAFLD) - PMC.
• Molecular Mechanism Pathways of Natural Compounds for the Treatment of Non-Alcoholic Fatty Liver Disease - PMC.
• Nutraceutical approaches to non-alcoholic fatty liver disease (NAFLD): A position paper from the International Lipid Expert Panel (ILEP) - ScienceDirect.
• Natural Products for the Treatment of Non-Alcoholic Fatty Liver Disease: A Comprehensive Review - MDPI.
• Top 4 Herbs For Liver Health and How to Use Them: An Evidence-Based Approach.

כבד שומני טיפול טבעי תזונה בשיטת קובי עזרא

כבד שומני טיפול טבעי תזונה בשיטת קובי עזרא. 

מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (Non-alcoholic fatty liver disease או בקיצור: NAFLD) היא בעלת שכיחות עולמית של כ-25%. 

השכיחות עולה עם עליית ברמת השמנת יתר, סוכרת מסוג 2 והתסמונת המטבולית (דיסליפידמיה, יתר לחץ דם, היפרגליקמיה). 

יש לציין מחלת כבד שומני צפויה להפוך לגורם המוביל לשחמת המצריך השתלת כבד בעשור הקרוב. 

עם זאת, המחלה הקרדיווסקולרית היא סיבת המוות השכיחה ביותר ורק מיעוטם יפתחו פיברוזיס וסיבוכים הקשורים לכבד. 

לכן, הכרחי לזהות חולים עם מחלה מתקדמת באמצעות סמנים לא פולשניים של פיברוזיס, הכוללים בדיקות מבוססות סרולוגיה (למשל NAFLD Fibrosis Score ובדיקת ELF) והדמיה (למשל אלסטוגרפיה חולפת). 

הדבר מכוון למטופלים המתאימים להפניה לטיפול משני לצורך חקירות נוספות כגון ביופסיית כבד וטיפול מומחים. 

שינוי באורח החיים וירידה במשקל נותרו אבן היסוד לטיפול במצב, זאת למרות שאנו עומדים להיכנס לעידן חדש של טיפולים תרופתיים מבטיחים ל-NASH ופיברוזיס.

טיפול תזונתי בכבד שומני

התערבות אינטנסיבית באורח חיים התמקדות בתזונה, פעילות גופנית ושינוי התנהגות במטרה של 7-10% הפחתה במשקל המובילה לשיפור משמעותי בהיסטולוגיה של הכבד. 

ירידה במשקל משפרת את הסטאטוזיס [2], מפחיתה דלקת כבדית ופגיעה בכבד [3], [4] ומשפרת את פרופיל הסיכון הקרדיווסקולרי. 

פעילות גופנית מפחיתות ביעילות סטאטוזיס. מחקרים חתכיים ופרוספקטיביים הראו שפעילות גופנית מפחיתה את השומנים התוך-כבדיים [5], [6]. הוכח כי תרגילים אירוביים ועמידים משפרים את תפקודי הכבד, ללא תלות בירידה במשקל [7], [8].

צמצום אכילת שומנים רוויים ושומני טראנס בתזונה והחלפתם בשומנים בלתי רוויים, במיוחד חומצות שומן אומגה 3. כלומר אכילת דגים שמנים, אגוזי מלך, זרעי צ'יה וזרעי פשתן. 

אכילת יותר מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, כמו רוב הפירות, הירקות והדגנים המלאים. מזונות אלה משפיעים על רמת הגלוקוז בדם פחות ממזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה, כגון לחם לבן, אורז לבן ותפוחי אדמה.

הימנעות ממזונות ומשקאות המכילים כמויות גדולות של סוכרים פשוטים, במיוחד פרוקטוז. פרוקטוז נמצא במשקאות קלים ממותקים, משקאות ספורט, תה ממותק ומיצים. סוכר לבן הנקרא גם סוכרוז. 

צריכה גבוהה של פרוקטוז נקשרה עם סיכון מוגבר ל-NAFLD ולנזק לכבד [9], [10], [11].

וכמובן להמעיט בשימוש באלכוהול, שעלול לגרום נזק נוסף לכבד.

דיאטה ים תיכונית הובילה לירידה דומה במשקל אך גרמה להפחתה ניכרת יותר של אנזימי כבד ושל בתנגודת לאינסולין בהשוואה לתזונה דלת שומן עתירת פחמימות [12].

מינון גבוה של ויטמין E (800 IU ליום) הפחית דלקת נמקית בכבד. {13}

ויטמין D מווסת גם את התפשטות תאים והתמיינות ויש לו תכונות אימונומודולטוריות, אנטי דלקתיות ואנטי פיברוטיות. עדויות הראו כי מחסור בוויטמין D תורם להתפתחות של IR ו-NAFLD [14]. 

יתרה מכך, רמות ויטמין D קשורות לחומרה ההיסטולוגית של סטאטוזיס, נקרודלקת ופיברוזיס [15], [16], [17], [18], [19].

תוספי ויטמין D החלישו סטאטוזיס כבד המושרה ע"י דיאטה עשירה בשומנים באופן תלוי מינון יחד עם שיפור בפרופיל השומנים בדם, ע"י הפחתת הליפוגנזה וקידום חמצון חומצות שומן חופשיות [20].

פוליפנולים: פירות, ירקות ומשקאות כולל מיצי פירות, יין, תה, קפה ושוקולד הם מקורות חשובים לתרכובות ביו-אקטיביות כפוליפנולים. 

הפלבנואידים הם הנפוצים ביותר בתזונה וכוללים פלבנולים (למשל קוורצטין וקאמפרול, פלבונים (למשל, לוטאולין, אפיגנין), פלבן-3-אולים (למשל, קטצ'ינים), פלבנונים (למשל, הספרטין, נרינגוננין, איסופגונין) גניסטין), אנתוציאנידינים (כלומר, ציאנידין, מלווידין, פלרגונידין, דלפינידין, פיונידין, פטונידין) ופרואנטוציאנידינים (כלומר, טאנינים מעובה). הלא-פלבנואידים מיוצגים ע"י סטילבנים, חומצות פנוליות והידרוקסינמאטים [21].

הפלבנואידים מגנים ו/או משפרים את ההגנה הנוגדת חמצון האנדוגנית ותכונות אנטי דלקתיות המעכבות את מסלול NFκB [22].

אנתוציאנינים ACNs, תת-סיווג של פלבנואידים, נחקרו במידה רבה על השפעתם המגנה הפוטנציאלית במניעה וטיפול במחלות שונות. בעלי פעילות אנטי אוקסידנטית ויכולים להפחית את הצטברות השומנים בכבד. 

אנתוציאנינים (200 מ"ג מבטטה סגולה) בעלי השפעה בהפחתת אנזימי כבד בנבדקים עם רמות גבוליות של סמן כבד אחד או יותר [23]. - גם לאוכמניות השפעה דומה). 

סילימרין הם תרכובות פלבנואידיות המופקות מצמח המרפא Silybum marianum (גדילן מצוי). ששימש באופן מסורתי לטיפול במחלות כבד [24], [25], [26], [27], [28].

הסילימרין פועל כנוגד חמצון חזק ואנטי דלקתי [29] ומגביר את רמות הגלותתיון בכבד בכ-30%. יעיל יותר יחד עם חומצה אלפא ליפואית. 

רזברטרול (trans-3,4',5-trihydroxystilbene) המופיע באופן טבעי בתזונה ע"י חומרי מזון שונים כגון: ענבים, פירות יער, יין אדום ואגוזים.

עדויות הראו את היתרונות הבריאותיים, כמו שיפור ברגישות לאינסולין ובסבילות לגלוקוז, הפחתת שומנים בדם ודיכוי דלקת ולחץ חמצוני. רזברטרול מסוגל לשנות את חילוף החומרים של שומנים ובאופן ספציפי יותר לגרום להפחתה בתכולת הטריגליצרידים בכבד [30].

מחסור בסלניום יכול להיחשב כמצב תזונתי בקורלציה ללחץ חמצוני בחולים עם מחלות כבד [34]. רמות נמוכות סלניום נקשרו למחלות לב וכלי דם, והשלמתו מוביל לירידה ברמות הכולסטרול הכולל והטריליצריגים [31]. למרבה הצער, סטטוס סלניום ב-NAFLD עדיין לא נחקר.

תוספת סלניום הפחיתה את רמות הטריגליצרידים, הגן על ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) מפני חמצון ע"י שחזור התכונות נוגדות החמצון של האנזים Paraoxonase 1 הקשור ל-LDL [32].

ברזל חיוני לחייהם של כל אורגניזמים של היונקים. יש לו תפקיד מפתח בהובלת חמצן ובאנזימים המעורבים בנשימה המיטוכונדריאלית, ביוסינתזה של DNA ומחזור חומצת לימון באמצעות היכולת לשנות את מצב החיזור שלה. עם זאת, מאפיין זה גם גורם לעודף ברזל מזיק, בעיקר באמצעות היווצרות מיני חמצן תגובתיים, אשר עלולים להוביל לנזק חמור לאיברים. הפרעות ברזל נצפות לעתים קרובות בחולים עם השמנת יתר, תנגודת לאינסולין ו-NAFLD.

היפרפריטינמיה (רמת פריטין גבוהות) קשורה בדרך כלל ל-NASH ולחומרת הנזק לכבד, בעוד שדלדול הברזל, המושג ע"י פלבוטומיה, בחולים עם עודף ברזל קל עשוי להיות בעל השפעות מועילות יותר מאשר שינויים באורח החיים בלבד בנרמול תנגודת לאינסולין ואנזימי כבד [33], [34].

מקורות: 

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29858436/

2. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-84861573124&origin=inward&txGid=be60ac8c06a916eaea4f0aa5cf891371

3. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-73449116035&origin=inward&txGid=ccf87aa8d80392661e6706433682cd2e

4. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-58949102847&origin=inward&txGid=f23fabad792b12150dcb1a4dcacb359d

5. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-67651146947&origin=inward&txGid=b3b150cd67eb7b75700f71158ec2c632

6. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-33847613579&origin=inward&txGid=d4d16f3ca7c957c13b75414ccf21fd16

7. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-70350072281&origin=inward&txGid=39b8eec982ced3bc6139b3f4483dfae0

8. https://gut.bmj.com/content/60/9/1278

9. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-77953534278&origin=inward&txGid=44938192e5c9c353bc75da0f84dadafd

10. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-84897993613&origin=inward&txGid=9676f8298fce15253aa07b7b07c26ad7

11. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-84879090877&origin=inward&txGid=722969a05825a9eb0a3351eba9df5cdf

12. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-84882850170&origin=inward&txGid=4e12f57b1f978dce5e5d3c01dbc94033

13. https://www.scopus.com/record/display.uri?eid=2-s2.0-77951874018&origin=inward&txGid=63a5381fff0e78b65bfde8becc5eec6d

14. Int J Endocrinol (2010), p. 351385

15. Clin Res Hepatol Gastroenterol, 35 (2011), pp. 295-302

16. Clin Med, 13 (2013), pp. 576-579

17. Nutr Metab Cardiovasc Dis, 17 (2007), pp. 517-524

18. J Hepatol, 57 (2012), pp. 897-909

19. Hepatology, 56 (2012), pp. 2180-2187

20.Eur J Clin Invest, 42 (2012), pp. 1189-1196

21. Nutrients, 2 (2010), pp. 1231-1246

22. Crit Rev Food Sci Nutr, 0 (2015)

23. Eur J Clin Nutr, 62 (2008), pp. 60-67 

24. Anticancer Agents Med Chem, 10 (2010), pp. 186-195

25. Phytother Res, 20 (2006), pp. 1036-1039

26. Mol Nutr Food Res, 53 (2009), pp. 460-466

27. Environ Toxicol, 22 (2007), pp. 472-479

28. Hepatology, 57 (2013), pp. 953-963

29. J Hepatol, 50 (2009), pp. 1102-1111

30. Nutr Res, 34 (2014), pp. 837-843

31. Biol Trace Elem Res, 77 (2000), pp. 231-239 

32. Lipids Health Dis, 8 (2009), p. 55 

33. Am J Gastroenterol, 102 (2007), pp. 1251-1258 

34. Gastroenterology, 138 (2010), pp. 905-912 

איך לטפל בעששת חורים בשיניים בצורה טבעית? קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית, היום נדבר על האם ניתן למנוע חורים בשיניים?, ויותר חשוב האם ניתן לטפל בעששת?, על ויטמין D, שטיפת הפה בשמן קוקוס, סוכריות ליקריץ, מסטיקים ותרופות ביתיות אחרות...

כל זאת מיד לאחר הפתיח, כמובן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים שלאול אותי כאן בתגובות למטה והשמחה אשיב לכם, ואם אתם משוחרי הבריאות והכושר אז הירשמו לערוץ שלנו כדי להישאר מעודכנים בעולם הבריאות והכושר.

עששת או חורים השיניים נגרמים ע"י חיידקים המצויים על פני השיניים היוצרים חומצה מסוכר שאנו אוכלים. האשם הנפוץ ביותר הוא חיידק המכונה סטרפטוקוקוס מוטאנס (Streptococcus mutans).

החיידקים המצויים בפה ניזונים מהמזון שאנו אוכלים, בעיקר מהסוכרים. כאשר הם מתרבים הם מפרישים חומצה, שפוגעת בין היתר באמייל השן, כך נשחקים מינרלים החשובים להגנה על השן. 

כך שלמעשה הצטברות מזון וחיידקים יוצרים פלאק על השיניים. יש לומר שאם הפלאק לא יוסר, הדבר יגרום לעששת.

תזונה למניעת חורים בשיניים. יש לצמצם למינימום האפשרי את צריכת מזונות המכילים סוכר, שמהווה את המזון הבסיסי להתקיימות והתרבות החיידקים. 

צמצום אכילת מזון חומצי, אציין שאכילת או שתיית מזון חומצי עשוי לפגוע בשכבת האמייל. ונציין כי הפגיעה בשכבת האמייל יוצרת נטייה לזיהומים הגורמים לחורים בשיניים.

השימוש בפלואוריד יכול למנוע את התקדמות העששת. הפלואוריד  עוזר להגן על השיניים, מונע איבוד מינרלים מהאמייל ומחליף מינרלים שאבדו בחדשים. פלואוריד מקטין את יכולתם של החיידקים לייצר חומצות. 

מקורות לקבלת פלואוריד: שתיית מי ברז, צחצוח עם משחת שיניים המכילה ריכוז גבוה של החומר, קנייה של טבליות פלואוריד, שטיפת פה עם תמיסת פלואוריד. 

אך באותה נשימה אני יכול לומר שצריכת פלואוריד, עשויה להיות בעייתית בקרב ילדים, ישנם מחקרים שהראו נזקים לכבד ולכליות וירידה ברמת ה-IQ. אם תרצו תבקשו בתגובות ואשלח לכם קישור לסרטון.

חורים בשיניים וויטמין D

מחקר משנות השלושים שהציע שחורים בשיניים נגרמים מחוסר ויטמין D בתזונה. במחקר זה, ילדים שהוסיפו ויטמין D לתזונה שלהם הראו ירידה בחורים. יש לציין שיחד עם זאת, אלו שהוסיפו להם ויטמין D תוך שהם מוציאים מוצרי דגנים מהתזונה שלהם קיבלו את התוצאות הטובות ביותר. הדבר  כנראה עקב יכולתם להיצמד לשיניים.

חסר תזונתי בויטמין D עשויה לגרום לשיניים להיות רגישות יותר לחורים בשיניים, אך כעת אנו מבינים שזה רק חלק מהפאזל. 

ויטמין D מסייע בספיגת סידן והזרחן מהמזון שאנו אוכלים. מחקרים הראו קשר הפוך בין אכילת מזון עתיר ויטמין D וסידן, כמו יוגורט, וחורים בשיניים של ילדים. אז ניתן לקבל ויטמין D מהמזון, מתוספים או מהשמש.

תה ירוק כטיפול פלואוריד טבעי: שתייה (לא ממותק, או לפחות ללא סוכר) של תה ירוק מדי יום יכולה לעזור בצמצום הצטברות חיידקים מזיקים בפה. תה ירוק מכיל את המינרל פלואור המופיע באופן טבעי המשמש כמונע ריקבון וחורים בשיניים. אציין שניתן אפילו להשתמש בתה ירוק בגרגור או להשתמש בו כמי פה. תה ירוק מפחית את ייצור הפלאק בפה.

תה ירוק מכיל פוליפנולים המכונים קטכינים, הפועלים כנוגדי חמצון רבי עוצמה ובעל מספר תכונות אנטי דלקתיות המעכבות את צמיחתם של חיידקים מזיקים ומשפר את בריאות הפה.

להימנע מחומצה פיטית: חומצה פיטית מצויה בדגנים וקטניות, חומצה פיטית עשויה לפגוע באמייל השן, ויש הסבורים שהוצאתם מהתזונה עשויה למנוע עששת. עם זאת, חסרות עדויות עדכניות התומכות בכך.

חומצה פיטית ישנה השפיעה על ספיגת המינרלים מהמזון והפרשתם בצואה.

שמן אורגנו לעצירת ריקבון: שימוש בשמן אורגנו כחומר חיטוי טבעי למניעת עששת. גילה כי אחת התרכובות הטבעיות שנמצאו באורגנו הייתה בעלת תכונות מיקרוביאליות חזקות. אז ניתן לצחצח בשמן אורגנו - מדולל מדי יום כדי לעזור להאט את צמיחת החורים ולמנוע היווצרות עששת חדשה.

שמן ציפורן לשיכוך כאבים: הציפורן הינה תרופה טבעית ששימשה לטיפול בכאבי שיניים. השתמש במקלון צמר גפן כדי למרוח טיפה אחת או שתיים מהשמן ישירות במקום החור בשן ולאפשר לו להיספג. השמן מייצר מצמצם את הכאב ועשוי לעזור לשן לשמור על המינרלים.

שמן עץ התה: בעל תכונות אנטי דלקתיות ואנטי בקטריאליות, המסייעים למצמם ואולי למנוע חורים. לכן יש המעסים את השיניים והחניכיים בשמן עץ התה ואז לשטוף את הפה במים חמים.

סודה לשתייה היא חומר מיקרוביאלי. תכונותיו הבסיסיות מנטרלות את החומצות הקיימות בפה וכך מונעות גרימת עששת. טובלים מברשת רטובה בסודה לשתייה ואז מצחצחים בה את השיניים. צריך להיות זהיר לגבי צחצוח עם סודה לשתייה, מכיוון שהוא עלול לפגוע באמייל. כדאי להבריש עם סודה לשתייה למספר ימים בלבד. עובדה נוספת היא שסודה לשתייה גם מלבינה את השיניים.

היגיינת פה טובה: יש להקפיד על צחצוח שיניים באופן רבוע ויסודי, כלומר בכל הצדדים, כך נצמצם את התרבות החיידקים בחלל הפה.

גורמי סיכון אחרים לחללים כוללים:

יובש בפה או מצב רפואי המפחית את כמות הרוק בפה, מגביר את הנטייה לעששת. אכלת מזונות שנצמדים לשיניים, כמו ממתקים ומזון דביק, כמו במבה. בנוסף לנשנושים תכופים או משקאות ממותקים. 

אם אתם רוצים לאכול סוכר, נסו לא לנשנש מזון עשיר בסוכר לאורך כל היום. ברגע שהסוכר התפנה, לאמייל יש את היכולת לבצע מינרליזציה מחדש. אך אם אנו אוכלם סוכר כל הזמן, השיניים לא מקבלות את ההזדמנות לבצע מינרליזציה מחדש.

ישנם גורמים פשוטים נוספים שעשויים לסייע במניעת חורים או בטיפול ב"טרום חוריים" ע"י מינרליזציה מחדש של אזורים מוחלשים באמייל לפני שמתפתח החור:

לעיסת מסטיק ללא סוכר לאחר הארוחות הוכחה בניסויים קליניים כמסייעת בחידוש האמייל. מסטיק המכיל קסיליטול נחקר רבות ביכולתו לעורר את זרימת הרוק, להעלות את ה- pH של הפלאק ולהפחית את רמת החיידק סטרפטוקוקוס מוטאנס שגורם לעששת, אך ישנו צורך במחקרים ארוכי טווח.

רמת pH בריאה עם קסיליטול: קסיליטול הוא ממתיק טבעי שיכול לסייע במניעת התפשטות חיידקים ובמניעת עששת. מסיבות אלה, הוא משמש לעתים קרובות כמרכיב במשחת שיניים. קסיליטול נגזר מסיבי צמח ויכול לשמור על רמות ה- pH ניטרליות בפה. 

הדבר עוזר לעצור את התרבות חיידקים בפה לאזן ולהפחית את רמת החומציות הגורמת לעששת, ובמקביל להקשות על חיידקים אלה להיצמד לשיניים, לחניכיים ולאזורים אחרים בפה.

אכלו מזון המכיל פרוביוטיקה טבעית: היות וחיידקים רעים הקשורים לזיהום מחפשים מקומות להסתתר באזורים הקטנים שבין השיניים, צריכת פרוביוטיקה עוזרת להפחתת ה- pH החומצי. מזונות עשירים בפרוביוטיקה הם: יוגורט, קפיר ומזונות מותססים כמו קימצ'י וכרוב כבוש. מזונות אלו מעוררים ייצור של חיידקים בריאים בפה הדרושים למניעת הצטברות פלאק וריקבון שיניים.

סוכריות של שורש ליקריץ: תמציות מצמח הליקריץ הסיני (Glycyrrhiza uralensis) יכולות להילחם בחיידקים הגורמים לחורים בשיניים, כלומר להפחית את רמת החיידק סטרפטוקוקוס מוטאנס שגורם לעששת. אך שוב פעם ישנו הצורך במחקרים גדולים יותר וארוכי טווח.

לעיסת שורש ליקוריץ יכולה לסייע בהאטת עששת. שורש מעכב את החיידקים שגורמים להיווצרות חורים. יש לזכור כי שורש ליקוריץ אינו זהה לממתק ליקוריץ ! 

ג'ל אלוורה עשוי לעזור להסיר חיידקים הגורמים לחורים. ההשפעה האנטי-בקטריאלית של האלוורה מחסר חיידקים מזיקים בחלל הפה. 

כורכום: באיורוודה משתמשים בכורכום לעיתים קרובות בכדי להקל על חורים. יש לו תכונות אנטי דלקתיות ואנטיבקטריאליות אשר שומרות על בריאות החניכיים ומונעות עששת. ישנן שתי דרכים להשתמש בכורכום. ניתן למרוח כורכום על השיניים הבעיתיות למשך מספר דקות ואז שטפו את הפה. או שניתן לערבב כורכום עם שמן חרדל או קוקוס ומעסים עם התערובת על השיניים והחניכיים למשך 10 דקות.

מי מלח: כף מלח במים חמים ושטיפה הפה מועיל מאוד בכדי לצמצם את הנטייה לחורים. יש לעשות זאת מדי יום בכל לילה לקבלת תוצאות טובות. ידוע כי מלח הוא בעל תכונות אנטיספטיות ואנטיבקטריאליות המסייעות לטיפול בחורים. הדבר יכול להפחית דלקת, להקל על הכאב, לצמצם את הזיהום ולמנוע צמיחת יתר של חיידקים בפה. הקפד לבצע נוהל זה מדי יום כדי למזער את הכאב.

וחשוב להדגיש שלרוב ניתן למנוע חורים באמצעות תכשירים ביתיים כאשר הריקבון נמצא בשלב טרום החור. כאשר הריקבון יצר חורים באמייל של השן אך עדיין לא הגיע לשכבת הדנטין. ברגע שהדנטין מתפורר ומתחיל להיווצר חור, ישנו הצורך בטיפול של רופא שיניים.

אציין שהחלק הכי חשוב בעולם הרפואה זה מניע או טיפול מניעתי. רוצים שיניים וחניכיים בריאים? ודאו שהתזונה מכילה מרכיבים תזונתיים החיוניות לבריאות השיניים, כמו: 

סִידָן: סידן ידוע כמרכיב מבני של השיניים והעצמות. בפה סידן עוזר להקשיח את האמייל ולחזק את עצם הלסת. מקורות לסידן הם: חלב ומוצריו, כמו: גבינה, יוגורט, ברוקולי וסלמון.

ויטמין די: ויטמין D מסייע לגוף לספוג סידן מהמעי למחזור הדם, תוך הגברת צפיפות המינרלים בעצמות, לכן חשוב לקבל כמות מספקת של ויטמין D כדי להפיק את המרב מצריכת הסידן.

לפי מאמר משנת 2020, מחסור בוויטמין D ובריאות הפה: סקירה מקיפה, מחסור בוויטמין D יכול להוביל למספר הפרעות בריאות הפה, כמו דלקת חניכיים, חורים ומחלות חניכיים. הסיבה לכך היא שהוא ממלא תפקיד מכריע במינרליזציה של העצם והשיניים.(1)

מקורות: גופנו מייצר באופן טבעי ויטמין D בעת החשיפה לאור שמש, אך את הוויטמין ניתן למצוא גם בדגים שומניים, ופטריות פורטובלו.

אֶשׁלָגָן: כמו ויטמין D, אשלגן משפר את צפיפות המינרלים בעצם. האשלגן עובד עם המינרל מגנזיום כדי למנוע מהדם להיות חומצי מדי, דבר שמצמצם את הנטייה להפריש סידן מהעצמות והשיניים. מקורות: פירות וירקות. 

זַרחָן: זרחן תומך בסידן בבניית עצמות ושיניים חזקות. אך הוא מצוי בכל המזונות ובעיקר במזון מהיר. 

ויטמין K2: מסייע בחסימת חומרים המפרקים עצם. הוא עוזר לנו לייצר אוסטאוקלצין, חלבון התומך בחוזק העצם. 

ויטמין C ממלא תפקיד חשוב בסינתזה של קולגן בדנטין, כך מחזק את החניכיים ואת הרקמה הרכה בפה. עשוי להגן מפני דלקת חניכיים, השלב המוקדם של מחלת חניכיים, ויכול למנוע את התרופפות השיניים. מקורות: פירות וירקות.

ויטמין A מסייע בשמירה על בריאות הריריות. מונע יובש בפה ועוזר לצמצם זיהומים במהירות. ויטמין A הוא מרכיב מרכזי בבריאות החניכיים כמו גם אמייל השן. אמייל השיניים מכיל קרטין, חלבון המשתמש בוויטמין A בתהליך היווצרותו. מקורות: דגים, ביצים - חלמונים וכבד. הנגזרת הצמחית- קרוטן מצויה בפירות וירקות כתומים, כמו: דלעת, גזר ובטטה. 

1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7285165/

קנדידיה אלביקנס תסמינים, קנדידה טיפול תזונתי, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, והיום אספר לכם על קנדידיה אלביקנס מהי? מה גורם להתפתחותה המהירה ומה מדכא את הקנדידה? אילו דרכי טיפול טבעיים יעילים לקנדידה? איך ניתן לדעת שיש לנו קנדידיה בשיטה ביתית פשוטה ועוד. 

אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לרשום לי כאן בתגובות וכמו כן, אתם מוזמנים להירשם לערוץ כדי להישאר מעודכנים בעולם הבריאות והכושר.

קנדידה מה זה?

מהי קנדידה? קנדידה אלביקנס היא פטריית שמר שחיה בגופנו, וכשבריאותנו אופטימלית הקנדידה במצב לטנטי-רדום, ובעת משבר כמו סטרס קשה, או נטילת תרופות כאנטיביוטיקה, סטרואידים וכו' היא מתחילה לשגשג ולהתרבות, כך גם השפעתה על הפגיעה בבריאותנו. 

אז נשאלת השאלה איך הקנדידה הפכה לבעיה מודרנית? קנדידה הוא אחד מ-400 האורגניזמים החיים בפה, במערכת העיכול ובעור. קנדידה אלביקנס היא למעשה השמרים העיקריים בגוף האדם ונשמרים באיזון, כלומר במצב לטנטי בדרך כלל ע"י החיידקים הידידותיים שבמעיים.

במערכת עיכול בריאה, ריכוז הקנדידה הוא 1 לכל מיליון חיידקים. כאשר מספר תאי השמרים צומחים מהיחס 1 למיליון, ניתן לומר שלמטופל ישנו חוסר איזון בצמחיית החיידקים או בשמרים.

מה גורם לקנדידה? קנדידה גורמים

מה גורם להתפרצות קנדידה? הגורמים העיקריים להתפרצות פטריית הקנדידה הם לרוב על רקע של היחלשות מערכת החיסון, פגיעה בפלורת החיידקים הידידותיים שבמעיים, עקב השימוש באנטיביוטיקה. 

אנטיביוטיקה ובעיקר בעת טיפול ממושך מחסל חיידקים רבים בגוף ויש להבין שלרוב אין היא מבדילה בין חיידקים "טובים לרעים", "החיידקים הטובים", המהווים חלק טבעי מהפלורת המעיים כך למעשה מונעים את ההתרבות הקנדידה.

המשתמשים בסטרואידים וגלולות למניעת הריון, או הסובלים מחוסר איזון הורמונלי, נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מוגברת לקנדידה.

מחלות כרוניות, כמו: סוכרת סרטן ואיידס מעלות את הסיכון להתרבות הקנדידה. גם טיפולים כימותרפיים והקרנות שחולי סרטן פוגמים בפעילות מערכת החיסון לכן מעלים את הסיכוי לזיהומים בכלל ובקנדידה בפרט.

קנדידה תסמינים

אילו תסמינים יש במצבי קנדידה ואיך ניתן לעשות אבחון עצמי? 

לקנדידה במעיים תסמינים רבים, החל מבעיות מתמשכות במעיים, למשל שלשולים, עצירויות, גזים, נפיחות והתכווצויות בבטן, ייתכן שאתם סובלים מקנדידה. כמו גם עייפות כרונית, כאבי ראש, כאבי מפרקים, קשיים בזיכרון ובריכוז. בנוסף אלרגיות, שינויים במצב הרוח, חרדה ועצבנות ואפילו דיכאון.

ניתן להוסיף תסמינים כמו: צורך מוגבר ולעיתים בלתי נשלט לאכול פחמימות ובעיקר מתוקים, ואלכוהול, זאת היות והקנדידה שבמעיים, "דורשת" את המזון שלה כדי להתפתח - סוכרים.

תסמינים עוריים כתוצאה מקנדידה, יכולים להיות זיהומים פטרייתיים בציפורניים, אקזמות, ואפילו פסוריאזיס.

בקרב נשים שסובלות מקנדידה הן עשויות לפתח זיהומים חוזרים בנרתיק (שנראה כמו קוטג') ודלקות בדרכי השתן. אציין שראיתי מטופלות רבות שעקב השימוש בגלולות הורמונליות פיתוח קנדידה בווגינה. במקרים קלים, הביטוי יהיה בגרד בנרתיק בלבד. במקרים קשים יותר, תהיה צריבה וגרד, כאבים בעת מגע מיני ו/או מתן שתן.

קנדידה בלשון ובחלל הפה שמשפיעה גם על ריריות אחרות בגוף, כולל הפה והנרתיק. ללא טיפול, עשויה הקנדידה להתפשט אל חלקים אחרים בגוף, ובהם מערכת העיכול, הריאות והכבד. 

אציין שאפילו ניתן לראות קנדידה על הלשון של תינוקות ובעיקר כאלה שקיבלו טיפול אנטיביוטי, סטרואידים כמו קורטיזון וכו'... 

אבחון קנדידה, איך בודקים אם יש קנדידה?

אז נשאלת השאלה איך ניתן לאבחן קנדידה? אציין שישנם בדיקות מעבדה שונות, אך אתם בטח שואלים איך ניתן לבדוק זאת בבית בצורה פשוטה? פשוט, יש לבדוק את הלשון שלך, האם היא לבנה? יתכן ויש לך קנדידה אלביקנס שמייצרת כ-180 רעלים כימיים. חומרים הנ"ל עשויים לגרום לבעיות בריאותיות שחלקן "בלתי ניתנות להסבר".

לשון לבנה, חוסר אנרגיה ועצבנות הם סימני אזהרה מוקדמים לבעיות בריאות. למעשה, הייתי מציע למרבית האנשים עם מחלות ניווניות כרוניות כמו: IBS, פיברומיאלגיה או מחלות אוטואימוניות יסבלו מקנדידה. לכן אל תתעלם מהתסמינים של גופכם.

כול אחד יכול לבדוק בביתו עד כמה הוא נגוע בקנדידה. לאחר היקיצה בבוקר דבר ראשון יורקים לכוס מים. הרוק צף על פני המים. אם לאחר 15 דקות מצליחים לראות חדירה של "חוטי" רוק לתוך המים, אתם בבעיית הקנדידה שמפרישה רעלנים רבים הגורמים לבעיות רפואיות רבות ושונות!

קנדידה טיפול טבעי

טיפול טבעי בקנדידה הטיפול במעיים הוא לרוב טיפול מתמשך, והוא כולל שימוש בפרוביוטיקה ותוכנית תזונה המותאמת באופן אישי למטופל, כמו גם ישנם צמחי מרפא ותוספי תזונה שונים שיכולים לטפל במצבים קשים יותר. 

פרוביוטיקה מחקרים הראו שזני חיידקים ידידותיים כמו: לקטובצילוס וביפידופילוס יעילים בעת הטיפול בקנדידה. הפרוביוטיקה פשוט מחזקת את פעילות מערכת החיסון, שומרת על חומציות התקינה במעיים וגם מצמצמת את שטח ההתפשטות של הקנדידה.

שמן קוקוס מכיל חומצה לאורית בכמות גדולה, שהיא חומצת שומן בעלת תכונות אנטי ויראליות ואנטי פטרייתיות, בעלת יכולת להילחם בזיהומי השמרים כמו גם חומצה קפרילית אנטיקנדידה. 

שמן אורגנו יעיל כחומר אנטי פטרייתי, עקב תכולת הקרבקרול, הידוע כקטול פטריות, חיידקים, וירוסים וטפילים.

שום בעל השפעה אנטי פטרייתיות עקב תכולת האליצין, שהוכח כבעל תכונות ריפוי במצבים של זיהומים חיידקיים.

כורכומין כלומר האלקלואיד הפעיל בתבלין הכורכום מסייע לחסל את שמרי הקנדידה, ו/או להפחית את קצב צמיחתה.

תבלינים בעלי פעילות אנטי קנדידיאלית, הם: קינמון, רוזמרין, שום, כמון ולבנדר. 

דיאטת קנדידה

קנדידה מה מותר לאכול? מומלצים מרבית הירקות, ובעיקר הירוקים, פירות, בעיקר תפוחי עץ ירוקים, אגסים, פירות יער, קטניות ודגנים מלאים. מוצרי חלב רק מעיזים או כבשים, בשר, עוף ודגים בכמות קטנה וללא טיגון. אגוזים ושקדים, ולהמתיק רק עם סטיביה.

מאיצים את תהליך שחזור איזון החיידקים במעיים הם: ארטישוק, אספרגוס, אבוקדו, ברוקולי, כרוב, סלרי, מלפפונים, כרובית וסלרי, ביצים אורגניות, אפונה, כוסמת, שעועית ירוקה, דוחן וקינואה. כמובן שמומלצים מזונות כבושים, כמו: כרוב, מלפפונים ועוד. 

מה אסור לאכול בקנדידה?

קנדידה מה אסור לאכול? מוצרי חלב פרה, מזונות מתועשים, פטריות, ופירות מתוקים כמו ענבים ואפרסמונים, כמובן סוכר וממתיקים אחרים (למעט סטיביה) ואלכוהול, כלומר פחמימות "ריקות" או "לבנות" מכל סוג כמו לחם לבן, פסטה וכו'.

ואל נשכח את הסטרס הכרוני - המשחרר קורטיזול ('הורמון הלחץ') ללא הרף. יותר מדי קורטיזול יכול לכבות את מערכת החיסון, להעלות את רמות הסוכר בדם ולהרוג חיידקים ידידותיים בתוך המעיים.


אל תתעלם מהסכנות הבריאותיות הקשורות לאוויר פנים רעיל. כימיקלים אלה - 'הוצאת גזים' של צבעים, מזרנים, שטיחים וחומרי בניין אחרים לבית / למשרד - מגבירים את הסיכון לגודש באף, עייפות, שינה לקויה, בעיות עור ועוד בעיות בריאותיות רבות אחרות.

כורכומין למניעת מחלות כבד

כורכומין - תקווה חדשה למחלות כבד

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי צמח הכורכום עשוי להיות יעיל במידה מסוימת במניעת מחלות כבד הקשורות לאלכוהול. ישנם שלושה סוגים עיקריים של מחלות בקטגוריה זו: steatosis Hepatic - כבד שומני, צהבת- מחלה נגיפית של כבד המאופיין בתפקוד לקוי של הכבד וכן שחמת, מצב בו גושים מתפתחים על הכבד והיא עלולה להוביל למחלה סופנית בכבד ומוות.

ייחודיות הכורכום והכורוכומין:

כורכום הינו תבלין צהוב ייחודי ממשפחת הג'ינג'ר (Zingaberaceae) אשר מזה זמן רב משומש בבישול בדרום אסיה. יתר על כן, ברפואה הסינית הוא בעל תפקיד חשוב בעיקר עקב התכונות האנטי דלקתיות המיוחסות לו. לאורך כ-40 שנה אחרונות תכונות הכורכום נחקרו עמוקות גם ברפואה האלטרנטיבית והקונבנציונאלית ומגוון רחב של שימושים הוצעו לתמצית של שורש צמח הכורכום וביניהם גם טיפול במחלות כבד. בתמצית השורש נמנים יותר מ-100 סוגים שונים של חומרים פעילים אשר ניתן להם שם כללי "כורכומינואידים" ושם נוסף לתמצית עצמה- הכורכומין.

הכורכומין כמגן הכבד:

במחקר שנערך באוניברסיטת הלסינקי האכילו חולדות בכמויות גדולות של שמן דגים, אתאנול ודקסטרוז. כל אלו מטרתם להכביד על פעילות הכבד שכן הכבד מסנן דרכו את כל שמגיע לזרם הדם ואם מכבידים על פעילותו כל אלו בסופו של דבר נשמרים בתוך הכבד ופעילותו נפגעת. חלק מן החולדות קיבלו תוסף מזון אשר הכיל כורכומין בעוד שאחרים לא קיבלו שום תוסף מזון. 

למרבה הפלא החולדות אשר קיבלו תוסף כורכומין לא פיתחו כבד שומני וגם לא אף אחת ממחלות הכבד הקשורות בשימוש מתמיד של אלכוהול. תכונה זו מיוחסת ליכולת הכורכומינואידים לחסום פעולת מולקולה הקרויה NF-KB (האחראית במידה רבה על השראת דלקת ומוות רקמתי ומופעל על ידי אנדוטוקסינים אשר במקרה של שימוש מוגבר באלכוהול נמלטים למחזור הדם ומצטברים בכבד. כלומר הכורכומין יכול לא רק לעזור בשלב יחסית מאוחר של נזק לכבד אלא גם יכול להגן עליו טרם יצירת הנזק. 

מחקר זה מצליח לתמוך בטענות כי הכורכום בעל תכונות של נוגד חמצון ואנטי דלקתי אשר יכול להועיל בטיפול מגוון רב של הפרעות ומצבים כרוניים אשר לא מגיבים לטיפולים קונבנציונאליים או במקביל לטיפול קונבנציונאלי. אם כן, שימוש קבוע בכורכומין כתוסף מזון יכול לתרום רבות לבריאות הגוף, להגן עליו מפני מחלות רבות ביניהן מחלות כבד קשות כתוצאה משימוש באלכוהול או פגיעה נגיפית, וממחקרים אחרים עולה כי אף מסוגים רבים של סרטן(סרטן המוח,סרטן ריאות). ולגולת הכותרת- הערך האמיתי של הכורכומין חבוי בחוסר תופעות לוואי. את הכורכומין ניתן להשיג בצורת טבליות לצריכה יומיומית כתוסף מזון וגם בעל יכולת ספיגה משופרת דרך מערכת העיכול.

מקור: articles

תודה רבה

חומצות אמינו מסועפות שרשרת חוזק שריר ומסת שריר בחולי שחמת כבד

השפעת חומצות אמינו מסועפות שרשרת על חוזק השרירים ומסת שרירים בחולים עם שחמת הכבד.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את השפעתם של תוספי חומצות אמינו מסועפות (BCAA) על חוזק שריר ומסת שריר בחולים עם שחמת כבד.

ביצענו מחקר פרוספקטיבי יחיד-טווח של מטופלים סירוטיים בוגרים שקיבלו טיפול תזונתי בבית החולים הכללי של שונאן קמאקורה. תקופת מעקב מוקדמת של 28 ימים באה לאחר תקופת טיפול של 24 שבועות.
מטופלים אשר מילאו את הקריטריונים לטיפול קיבלו מנה אחת של תוספת אבקת BCAA דרך הפה פעמיים ביום והתגובה הוערכה.
המגיב ל- BCAA בחוזק השרירים ובמסת שריר הוגדר כחולה עם אינדקס מסת שריר מוגבר של כף היד, ואחיזת היד הוערכה 24 שבועות לאחר תחילת הטיפול.

82 חולים מילאו את הקריטריונים שלנו והשלימו את הטיפול. מבחינת חוזק השריר, 59 (72.0%) מגיבים לתוספת BCAA עם עלייה משמעותית באחיזת היד לפני הטיפול (22.2 ± 6.3 ק"ג) לאחר הטיפול (23.9 ± 6.4 ק"ג) (P <0.001). במינון מסת שריר, 36 (43.9%) מהמטופלים הגיבו ל- BCAA עם ירידה קלה במדד מסת השריר השלדי לפני הטיפול (7.40 ± 1.62) לאחר הטיפול (7.30 ± 1.49) (P = 0.333).

סיכום: תוספי BCAA שיפרו את חוזק השריר הנמוך בחולים עם מחלת כבד כרונית, אך לא הגדילו את מסת השרירים במהלך תקופת הטיפול.

מקור: Eur J Gastroenterol Hepatol. 2017 Dec;29(12):1402-1407. doi: 10.1097/MEG.0000000000000968.

חומצות אמיניות מסועפות שרשרת - BCAA עמידות לאינסולין ואיכות חיים בחולי הפטיטיס C כרונית

השפעת תוסף חומצות אמיניות מסועפות שרשרת (BCAA) על העמידות לאינסולין ואיכות חיים בחולי הפטיטיס C כרונית.

שיעור ההיארעות של עמידות לאינסולין בחולים עם הפטיטיס C (או בקיצור: CHC, או chronic hepatitis C) גבוה. לאחרונה, הוכחו שחומצות אמינו מסועפות שרשרת (BCAA) להחליש עמידות לאינסולין-IR בקרב חולי הפטיטיס סי כרוניים, אולם השפעתם על איכות החיים של המטופלים אינה ברורה.

לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את ההשפעות של תוספי חומצות אמינו מסועפות שרשרת על עמידות לאינסולין ועל איכות חיים הקשורה לבריאות (HR-QoL) בחולים עם חולי הפטיטיס C כרונית.

במחקר, גויסו 20 חולים ללא סוכרת עם הפטיטיס C כרונית, שלא הגיבו ל- peginterferon-α (תרופה המשמשת לטיפול הפטיטיס C הפטיטיס B) ו- ribavirin (הידוע גם בשם Tribavirin, הוא תרופה אנטי ויראלית המשמשת לטיפול בזיהום RSV, הפטיטיס C, קדחת דימומית ויראלית).

החולים נטלו תוספת של BCAA פעם ביום (30 גרם, לאחר 10 דקות לפחות למשך הלילה) למשך 3 חודשים. נמדדו רמות הסרום של גלוקוז, אינסולין, אלבומין, טריגליצרידים וכולסטרול ב- 0 ו- 3 חודשים.
בנוסף, נמדדה התנגודת לאינסולין באמצעות הערכת המודל הומאוסטזיס- תנגודת לאינסולין, איכות חיים הקשורה לבריאות הוערך באמצעות טופס 36 שהוא רישים קצר על בקר בבריאות עומס נגיפי נמדדו ע"י תעתיק הפוך שרשרת התגובה פולימרז באמצעות בדיקות טאקמן. מבחן ה- Wilkoxon חתום בדרגה שימש כדי לקבוע משמעות סטטיסטית.

התוצאות הראו כי 70% מהנבדקים היו חיוביים לתנגודת לאינסולין, אשר ירד ל- 50% בסוף המחקר.
בנוסף 85% מהנבדקים הראו שיפור מסוים. באופן כללי, הטיפול ב- BCAA הפחית באופן משמעותי את התנגודת לאינסולין (P = 0.006) ואת ריכוז האלבומין בסרום (P = 0.008) בהשוואה לערכים הבסיסיים.

בסוף הטיפול, רמות העומס הנגיפי והטריגליצרידים ירדו, למרות שתוצאות אלו לא היו מובהקות (P = 0.084 ו- P = 0.080, בהתאמה). טיפול ב- BCA משפר גם את איכות חיים הקשורה לבריאות לגבי מגבלות תפקוד עקב בעיות בריאותיות פיזיות (P = 0.017), מגבלות תפקיד בשל בעיות רגשיות (P = 0.026) ותפקוד חברתי (P = 0.008).

לסיכום, תוספי BCAA הפחיתו את התנגודת לאינסולין ושיפרו את איכות חיים הקשורה לבריאות בחולים עם הפטיטיס C כרונית.
ממצאים אלה תומכים ביישום טיפול אינפרא אדום כאסטרטגיה טיפולית אפשרית לזיהום הפטיטיס C.

מקור: Biomed Rep. 2018 Jan;8(1):85-90. doi: 10.3892/br.2017.1012. Epub 2017 Nov 3.